מאת: עו"ד שולמית קהלת - אורן
המשטרה נוהגת לסגור תיקים מהעילה של חוסר עניין לציבור בהתבסס, בין היתר, על שיקולים כגון: חומרת העבירה, היקף הנזק שנגרם, שכיחות העבירה, נסיבות אישיות של החשוד והמתלונן ואינטרסים מוסדיים של המדינה.
חשוד שבעניינו נסגר התיק מהעילה של "חוסר עניין לציבור" יגלה כי הרישום של התיק הסגור מופיע בתדפיס המידע הפלילי, וכי במקרים רבים רישום זה ימנע מבעדו להתקבל למקומות עבודה שונים.
לאחרונה הוחלט על שינוי המבנה של תדפיס המידע הפלילי, באופן שאמור היה להביא להפסקת התופעה של קבלת מידע פלילי ע"י גורמים בלתי מורשים באמצעות האדם שאודותיו המידע. לפי המבנה החדש של התדפיס רישום התיקים הסגורים מופיע בדף נפרד, אותו לכאורה אין חובה להציג, אך המציאות מלמדת כי מעסיקים רבים דורשים את התדפיס המלא כתנאי לקבלה לעבודה.
חשוב להדגיש כי מעסיק שדורש את התדפיס המלא כתנאי לקבלה לעבודה עובר לכאורה עבירה פלילית שדינה שנת מאסר. עם זאת, עד היום הסתפקה המשטרה במכתבי אזהרה למעסיקים ולא מיצתה עימם את החוק.
חשוד אשר בעניינו נסגר תיק פלילי מהעילה של חוסר עניין לציבור רשאי להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה ל"חוסר אשמה" אז ימחק הרישום מתדפיס המידע הפלילי או להגיש בקשה לביטול הרישום בכפוף לקריטריונים של המשטרה.
מפאת ההשלכות הקשות של רישומו של תיק סגור מהעילה של "חוסר עניין לציבור" יש להיוועץ עם עו"ד המתמחה בפלילים בטרם החקירה במשטרה ובהמשך להגיש באמצעותו בקשה לשינוי עילת הסגירה או מחיקת הרישום.
אשר לתקופת ההתיישנות והמחיקה של הרשעה בפלילים;
לפי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, תשמ"א-1981 הרשעה בפלילים תתקיים במרשם הפלילי עד תום תקופת התיישנותה.
משך תקופת ההתיישנות של הרשעה בפלילים קבועה בחוק הנ"ל, והפרמטר העיקרי לקביעתה הנו העונש שהוטל על בעל הדין.
לבעל הרשעה בפלילים אשר התיישנה, מעניק החוק הנ"ל זכויות שונות. כך למשל, אין חובה לגלות אודות קיומה של הרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון; שאלה בדבר עבר פלילי נחשבת כאילו אינה מתייחסת להרשעה שהתיישנה והנשאל לא ישא באחריות פלילית או אחרת מחמת שלא גילה אותה למי שאינו רשאי עוד להביאה בחשבון.
עם זאת, אליה וקוץ בה;
עם סיומה של תקופת ההתיישנות מתחילה תקופת מחיקה בת 10 שנים אשר חלה על כל הרשעה, וברישום ההרשעות במרשם הפלילי (המנוהל על ידי משטרת ישראל) נכללות הרשעות עד תום תקופת מחיקתן.
אשר על כן, ומכיוון שכדבר שבשגרה מתבקשת הצגתה של תעודת יושר (ע"י מעסיקים פוטציאלים, בעיקר), אשר בה, כאמור, רשומות הרשעות עד תום תקופת התיישנותן - הזכויות שמעניק החוק לבעלי הרשעות שהתיישנו - במקרים רבים, חסרות שיניים.
לנשיא המדינה בעל הסמכות למתן חנינה, האפשרות לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת המחיקה, לפי בקשת בעל דין.
השיקולים העומדים בבסיס ההחלטה לקצר או לבטל את תקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה, הם בין היתר, רקע נקי, שירות צבאי, אופי חיובי ופגיעה ממשית בתעסוקה.
שולמית קהלת-אורן, עו"ד
דרך מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל-אביב 66184
טל' נייד: 0524-604346
טל': 03-5373410
פקס': 03-5373412
דוא"ל: shulak1@bezeqint.net
מקור המאמר מאתר של עורך דין פלילי שולמית קהלת-אורן מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412, נייד: 052-4604346 www.plili.org.il
